העולם עובר לאוטומציה. ריבוי מידע, משתמשים ושירותים מצריך יכולות ממוחשבות לעיבוד, ניתוח ומתן שירות. שאלות גדולות נזרקות לאוויר ובכללן מה יהיה מקומו של האדם אם הכל יעבוד באופן אוטונומי.

 

אחת מהתופעות היותר אטרקטיביות ומוחשיות לאוטומציה היא עלייתה של "האינטרנט של הדברים" – Internet of Things (IoT). אמנם השם עושה עוול לסוגיות האמיתיות הגלומות בעולם זה כפי שמיד נראה – אבל זה באמת מתכתב עם החזון האולטימטיבי שנוצר עם הנגשת צרכנים לרשת האינטרנט – עולם מקוון. עולם שבו הזרימה של נתונים מצד אחד לאחר מתרחשת באופן כמעט שקוף ולכל מטרה.

IoT – הינו שם כולל לסוג חדש של Web Clients ההולך ומתהווה בשנים האחרונות. לקוחות אלו מתאפיינים בדר"כ ביכולות מיחשוב המוגבלות למטרה מסויימת, המיושמים תוך שילוב של חומרה גנארית, יכולות תקשורת ויכולות עיבוד קוד מוגבלות. כל השלמות הזו ארוזה בדר"כ בלוחות אלקטרוניים שגודלם נע בין מילימטרים בודדים ל-30 ס"מ ועולים לא יותר מכמה עשרות שקלים בודדים. כיום ישנן כמה פלטפורמות נפוצות כגון Arduino, Raspberry Pi, Adlink, C.H.I.P .

עבור אנשי תוכנה מסויימים לוחות כאלו הם התגשמות כל החלומות: במקום ללמוד אלקטרוניקה והנדסת חשמל ניתן כיום לקנות חיישנים לכל דבר (אני למשל התחלתי עם חיישן טמפרטורה ולד שנדלק כשחם מדי וסיימתי עם חיישן שהוא למעשה סט אלקטרודות שמזרימות נתוני פעילות מוחית למחשב ובכך מאפשר לפתח תוכנות המגיבות לBrain Waves -) לחברם ללוח, לאחר מכן לתכנת קוד (לרוב בשפת C) אשר מעבד את הנתונים ויוצר פלט ויזואלי או פלט לחיישנים אחרים (תארו לעצמכם מכשיר שמנגן מוסיקה התואמת את מצב הרוח שלכם, בעצם לא צריך לדמיין – בקרו ביפן – שם כבר מוכרים אזניות כאלו) – ולהתקין את הקוד על הלוח (באמצעות חיבור USB בין הלוח למחשב או ללפטופ שלכם). זה הכל. אין נגדים, אין קבלים ואין תרשימי לוחות וחישובי התנגדויות – צפייה ביוטיוב של איך עושים, לרב גם הורדת קוד מ-GIT וזהו.

אם ננסה לקטלג את הצורך ב-IoT ניתן לרכז מספר נקודות:

  • אוטומציה של משימות קטנות כגדולות שמטרידות אותנו (הדלקת דוד מים חמים, שליחת רמת הסוכר בדם לרופא לטובת בקורת, נהיגה ועוד) – שיפור איכות החיים
  • איסוף מידע לטובת קבלת החלטות – ההנחה היא ש-IoT יהיה הרבה יותר עקבי והרבה פחות מניפולטיבי במידע שהוא מייצר (וזאת להבדיל מבני אדם כמובן)
  • מינוף שירותים מקוונים – שירותי On-Line שאמורים להיות זמינים 24/7 יעברו שדרוג מהותי ויחדרו לנישות חדשות ומרתקות בחיינו – היום קל לייצר ולחבר חיישן שיוצב בחופי הים ויצייץ לחשבון טוויטר באמצעות שירות ענן את גובה הגלים, הגולשים יהיו מרוצים.

אולם, הסיבה שהשם IoT אינו מתאים לעולם זה כלל היא בעיקר בגלל שהדרמה כלל לא מתרחשת בצד הלקוח או בצידם של ה-Things אלא דווקא בצד השני – מערכות השרת אשר ידרשו לתמוך בכל הלקוחות המיוחדים האלה.

אם מכשירים עומדים לבצע את המטלות היומיות שלנו (גם אלו המתבצעות באופן עקיף ופחות מודע) המשמעות היא שהשרתים המקבלים את הבקשות מכל ה-Connected Devices יאלצו להתמודד עם:

  • כמות נתונים – אם חשבנו שהרבה גולשים, הרבה PC's והרבה Mobile devices מייצרים BigData – אז IoT שם את הדברים בפרופורציה ומצהיר שה-Big Data רק החל, ושהוא יהיה Huge Data תוך זמן קצר. אם היום לאדם ממוצע יש מחשב אישי, לפטופ, טאבלט ונייד – המשמעות היא שהוא יכול להתחבר לאינטרנט מ-4 מקורות בלבד. אבל כאשר הוא ישתיל בגופו חיישנים (אם מתחשק לכם כבר היום ניתן להשתיל חיישן שיגיד לגוף שלכם באמצעות זרם חשמלי היכן הצפון – ותהפכו למצפן אנושי. המוח, דרך אגב, מאמץ את החיישנים האלה באהבה רבה ומתחיל לקבל החלטות תוך שימוש בהם – ממש כמו ארדואינו), יחבר את מערכת החשמל בבית כדי להפוך אותו לבית חכם וישתמש ברכב אוטונומי – הוא עשוי להחזיק עשרות אם לא מאות לקוחות חדשים העושים שימוש ברשת.
  • מהימנות הנתונים – אם כל דבר יכול להתחבר ולדבר, תופעת הרעשים והמידע המלוכלך רק תתעצם – יכולה להיות לכך השפעה משמעותית על BI ועל האופן שבו מקטלגים מקורות מידע ומידע. מתבקש שמכשירים העוסקים במערכות רגישות (ביטחון, בריאות, כלכלה ועוד..) ידרשו טיפול איכותי יותר בנתונים מהמקובל כיום.
  • אתיקה – המכשירים ישלחו שאילתות עבורנו – לדוגמא – רכב אוטונומי מזהה מצב מסוכן והדרך להימנע מתאונה חזיתית היא לרדת לשוליים. אבל בשוליים צועדת אמא עם עגלת תינוק. והשאלה היא – את מי מצילים? את הנהג שברכב או את האמא שבצד הדרך?

האם המתכנת שכתב את השירות אמור לתת תשובה? וגם להיות אחראי לתוצאותיה?

  • אבטחת מידע – באותו הקשר – אם מכשירים מקבלים החלטות, גם גורליות, לגבינו – מה המשמעות של האקרים ושל אבטחת מידע? יתכן שפריצה לרכב אוטונומי תאפשר לגורם פלילי או פח"עי לנסוע נגד כיוון התנועה באמצע האוטוסטרדה? כמובן…
  • זמינות רשת – Connectivity – אם מכשירים ינטרו וישדרו למערכות חיוניות ורגישות גם ברמת הפרט – התקשורת חייבת להיות זמינה ואיכותית. המשמעות של נתק בתקשורת עלולה להיות הרסנית. יצריך שדרוג רוחבי של תשתיות ופרוטוקולי התקשורת עם הזמן.

אלו הם רק חלק מהאתגרים הענקיים העומדים בפני ספקי השירותים השונים. ניתן לראות שהשאלות הגדולות באמת בכל הסיפור הזה שנקרא IoT ניצבות לפתחם ולא קל לספק תשובות מרגיעות. עם זאת, מנסיוננו אנחנו הרי יודעים שהעדר פתרונות חברתיים ופילוסופיים אין בהם כדי למנוע את התפתחות הטכנולוגית. יתכן שבאמת ניאלץ להידרש למקרה של "פיגוע אוטונומי" באוטוסטרדה – אך זה עדיין לא ימנע מתעשיית הרכבים האוטונומיים להתפתח ולהחליף את הנהג המסמס שעושה תאונות \ עבירות \ טעויות על ימין ועל שמאל.

המסקנה היא שעיקר תשומת הלב והמשאבים הנדרשים לשם יצירת עולם מקוון אמיתי העושה שימוש גם ב-IoT אינם בצד הלקוח, חדשני ומהפכני ככל שיהיה. המוכנות לעולם זה מושתתת בעיקר על פעולות טכנולוגיות, חברתיות ומוסריות שימומשו בקרב ספקי השירותים, העננים ופלטפומות האירוח – בעיקר עננים.

:מעוניינים לקבל ייעוץ לגבי לימודי הי-טק? השאירו פרטים

יצירת קשר פוסט
Sending